היום התקשרו אליי מאגף כח אדם (אכ"א)
בצה"ל, על מנת להעביר לי סקר אנונימי (שבסופו שאלו אותי לשמי) אודות (אי)
השוויון בין נשים וגברים בצה"ל. השורה התחתונה של התשובות שנתתי ואלי התשובה
שמתבקש לזעוק בנושא הזה היא: ברור שאין שוויון בין נשים וגברים בצבא.
אבל כמו כל סיסמא שקצרה מספיק כדי לשמש כסלוגן
- זה פשטני מדי.
"האם המפקד שלך בהווה הוא גבר?"
לא חושבת שצריך יותר מלשרת שירות חובה, כדי
לשים לב לשני דברים בולטים בהקשר של מגדר בצבא. הראשון הוא שיש בו כמה תפקידים שהם
מגדריים (גם אם יש בהם כמה חריגים) והשני שיש תקרת זכוכית נמוכה יחסית לנשים.
כשאני מדברת על תפקידים מגדריים אני מתכוונת לדברים כמו סגלי כח האדם למיניהם
שרובם מאוישים על ידי נשים (ע"ע העובדה שגם לחיילים המועטים בתפקיד הת"ש
קוראים בצחוק מש"קיות ת"ש) ולחילופין התפקידים הקרביים למיניהם, לרבות
קורס טייס (ששונה במאפייניו ובתנאיו משירות קרבי ביחידות השדה) מאוישים ברובם המלא
על ידי גברים. האם באמת יש מניעה שיותר גברים יתעסקו בתחומים סוציאליים ושיהיו יותר טייסות, על פניו - לא נראה לי.
את נושא תקרת הזכוכית חידד לי הסוקר כששאל האם המפקד שלי הוא גבר או
אשה? ואז הבנתי שבמשך 5 השנים האחרונות לא היתה ולו אישה אחת בסולם הפיקוד שלי.
נכון שזה מקרה פרטי, אבל תשאלו את עצמכם כמה מפקדות בדרג הסא"ל ומעלה היו לכם
או ביחידתכם. אני מסתכלת סביבי, משרתת המטה (כי על השטח בכלל אין מה לדבר) ולא
מזהה עתיד. אליס מילר אני לא.
"מ-1 עד 5 עד כמה לדעתך יעדיפו לקדם גבר
לתפקיד בכיר?"
כשההתקדמות לתפקידים בכירים בצבא מותנית בשירות
"בשטח" (והכוונה כאן לא רק להיות פיסית בטנק או לתפוס קו, אלא אפילו
לבלות 5 ימים ברצף מחוץ לבית בבסיס "סגור"), לא פלא שהאלופה הראשונה והיחידה בצה"ל היא ראש אכ"א
היוצאת, האלופה אורנה ברביבאי, וגם היא, מונתה רק ב-2011 (שחרור האשה ממש מעבר
לפינה...הא?). הסיבה שהדברים קשורים זה בזה לדעתי, היא הציפייה החברתית מנשים להישאר
בבית עם הילדים, דבר אשר מביא למצב בו הבחירה בין קריירה צבאית (מקצועית) לבין
משפחה, לעיתים לא באמת קיימת עבור קצינות.
"מ-1 עד 5 עד כמה הצבא מתחשב באימהות
לעומת מקומות עבודה אחרים?
המוסד של "משרת אם" הוא בעת ובעונה
אחת הדבר הטוב והרע ביותר שקרה לקצינה בצה"ל. עבור מי שהפנימה את ההתניות
החברתיות שלפיהן הגשמתה העצמית תתמקסם בהיותה אם, זה כנראה אחד הסידורים הנוחים
ביותר שניתן להעלות על הדעת – משכורת יציבה ונוחה יחסית, שעות עבודה קצרות יותר,
פטור ממשמרות ותירוץ מתמיד. אבל בעיני, אין ספק שזו הזגוגית המרכזית של אותו חסם
מגדרי. משרת אם, במידה רבה היא לרקוד על שתי החתונות אבל לא ליהנות באף אחת מהן.
אין הרבה תפקידים (או לחילופין אין הרבה אנשים שיכולים) שאפשר לעשות טוב ב-2/3 מהזמן שמוקצה להם (ואל תדברו איתי על
אבטלה סמויה בהקשר זה, כי כולנו יודעים שברבים מהתפקידים הרציניים העבודה לא
מסתיימת ב-16:00). בנוסף, קשה יותר לרכוש הערכה ולעורר מוטיביציה באנשיך ו/או
במפקדיך כשרוב הזמן את עוזבת את המשרד שעות לפניהם, לא נוטלת חלק בסבב התורנויות
שלהם ולא נמצאת שם פיסית כשהם מתמודדים עם הנטל (שאולי גובר בשל היעדרך). ולבסוף
זו לא תחרות הוגנת מול מי שיכול להישאר במשרד עוד שעות (כי אשתו במשרת אם או כי
היא קצינה שעוד לא התמזל מזלה להגשים את ייעודה הנשי). בסופו של דבר כמפקד וכמנהל,
נראה לי טבעי להעדיף בן-אדם שנוכח ושאתה יכול לסמוך על זמינותו, מאשר אחר שלא.
יהיו סיבותיה מוצדקות ככל שיהיו.
"מ-1 עד 5 עד כמה לדעתך יש פערי שכר בין
גבר ואשה הממלאים את אותו התפקיד בצבא?"
מה שהכי הזוי בכל הסיפור הזה, שדווקא הצבא,
שמטבעו הוא גוף גברי יותר (באמת מטבעו, או שזו שוב האינדוקטרינציה שמדברת?), עשוי
להיות אחד המקומות שבהם השוויון נשמר יותר מאשר במקומות אחרים. מאחר ורכיבי השכר
בצבא הם אחידים, וככלל - אינם מקושרים לסעיפים מגדריים, המשכורות של גבר ואשה בעלי
אותם רכיבי שכר (אותו דירוג, אוהת רמת פעילות, אותה השכלה) אמורות להיות זהות (מעבר לזה שכל חודש המשכורת משתנה אף פעם אי
אפשר להבין בדיוק למה). מנגד, במגזר האזרחי פערי השכר בין
נשים לגברים שכירים, על פי נתוני הלמ"ס האחרונים שפורסמו (הנכונים ל-2012)
נעים בין 43.2%-24.6% (לעזאזל!!!!).
מקור: tp://www.cbs.gov.il/publications14/rep_07/pdf/1box3_h.pdf
הפער בשכר שעת עבודה הממוצע לשכירים עומד רק על 15.1%, כשבתל אביב הוא 31.3%....
מקור: שם.
ואתם יודעים מה, אם יש אמת בפרק של רמזור,
ואכן יותר זול למשק הבית שמישהו מההורים (מעניין מי) יעבוד כאמא, מאשר לשכור מטפלת
או לתקוע את הילדים בצהרון, אז אולי זה אפילו רציונאלי לעשות קריירה באמהות.
אני חושבת שבעצם העובדה שעל חלק מהשאלות לגבי
ההתאמה של נשים או גברים לסוגי תפקידים שונים, עניתי כי בחלקם יש עדיפות לגברים
ובאחרים יש עדיפות לנשים, יש כדי להראות עד כמה מושרשת חלוקת התפקידים המגדרית
בחברה שלנו. החלוקה הזו, חרף התפתחויות חיוביות בכיוון הנכון (בצבא ובחברה) מפלה
נשים לרעה.
אולי כשגם הלמ"ס, בפרק על אפליית שכר
מגדרית, יפסיקו לסמן את העמודות של הנשים בורוד ואת העמודות של הגברים בתכלת, אני
אשמע ברקע גם את הדי התנפצות הזכוכית.
*השאלות אינן זהות לשאלות שנשאלתי, אך משקפות את רוחן...
*השאלות אינן זהות לשאלות שנשאלתי, אך משקפות את רוחן...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה